Definify.com

Definition 2024

רשם

רשם

See also: ר־ש־ם

Hebrew

Verb

רָשַׁם • ‎(rashám) ‎(pa'al construction, passive counterpart נִרְשַׁם)

To inscribe, to write, to note, to make a note.

Conjugation

Conjugation of רָשַׁם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לרשום \ לִרְשֹׁם
past	first person	רָשַׁמְתִּי		רָשַׁמְנוּ
	second person	רָשַׁמְתָּ	רָשַׁמְתְּ	רְשַׁמְתֶּם ¹	רְשַׁמְתֶּן ¹, ²
	third person	רָשַׁם	רָשְׁמָה	רָשְׁמוּ
present	all persons	רוֹשֵׁם	רוֹשֶׁמֶת	רוֹשְׁמִים	רוֹשְׁמוֹת
future	first person	ארשום \ אֶרְשֹׁם		נרשום \ נִרְשֹׁם
	second person	תרשום \ תִּרְשֹׁם	תִּרְשְׁמִי	תִּרְשְׁמוּ	תרשומנה \ תִּרְשֹׁמְנָה ³
	third person	ירשום \ יִרְשֹׁם	תרשום \ תִּרְשֹׁם	יִרְשְׁמוּ	תרשומנה \ תִּרְשֹׁמְנָה ³
imperative	second person	רשום \ רְשֹׁם	רִשְׁמִי	רִשְׁמוּ	רשומנה \ רְשֹׁמְנָה ³
notes		Pronounced רָשַׁמְתֶּם/ן in modern informal Hebrew Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

See also

כָּתַב ‎(katáv)

Anagrams