Definify.com
Definition 2024
דקר
דקר
Hebrew
Noun
דַּקָּר • (dakar) m
- A grouper: a fish of the genus Epinephelus.
Noun
דֶּקֶר • (deker) m [pattern: קֶטֶל]
- pick (digging tool)
- (military) probe, prodder
- epee: a sword of a type used in fencing and for stabbing
Verb
דָּקַר • (dakár) (pa'al construction)
- (transitive) To stab.
- בעז בנאי, פריז בחורף
- אדם לא עשוי מצמר גפן, דוקר לו בלב, הוא מדמם
- אחייניתי צעקה כשאמא גות'ל דוקרת את פלין.
- My niece screamed when Mother Gothel stabs Flynn.
- בעז בנאי, פריז בחורף
Conjugation
Conjugation of דָּקַר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | דָּקַרְתִּי | דָּקַרְנוּ | ||
| second person | דָּקַרְתָּ | דָּקַרְתְּ | דְּקַרְתֶּם 1 | דְּקַרְתֶּן 1, 2 | |
| third person | דָּקַר | דָּקְרָה | דָּקְרוּ | ||
| present | all persons | דּוֹקֵר | דּוֹקֶרֶת | דּוֹקְרִים | דּוֹקְרוֹת |
| future | first person | אדקור \ אֶדְקֹר | נדקור \ נִדְקֹר | ||
| second person | תדקור \ תִּדְקֹר | תִּדְקְרִי | תִּדְקְרוּ | תדקורנה \ תִּדְקֹרְנָה 3 | |
| third person | ידקור \ יִדְקֹר | תדקור \ תִּדְקֹר | יִדְקְרוּ | תדקורנה \ תִּדְקֹרְנָה 3 | |
| imperative | second person | דקור \ דְּקֹר | דִּקְרִי | דִּקְרוּ | דקורנה \ דְּקֹרְנָה 3 |
| notes |
|
||||
Derived terms
- דקירה (d'kirá)
- נדקר (nidkár)