Definify.com

Definition 2024

תִּיבֵּל \ תִּבֵּל • ‎(transliteration needed) ‎(pi'el construction)

Conjugation of תיבל \ תִּבֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לְתַבֵּל
past	first person	תיבלתי \ תִּבַּלְתִּי		תיבלנו \ תִּבַּלְנוּ
	second person	תיבלת \ תִּבַּלְתָּ	תיבלת \ תִּבַּלְתְּ	תיבלתם \ תִּבַּלְתֶּם	תיבלתן \ תִּבַּלְתֶּן ¹
	third person	תיבל \ תִּבֵּל	תיבלה \ תִּבְּלָה	תיבלו \ תִּבְּלוּ
present	all persons	מְתַבֵּל	מְתַבֶּלֶת	מְתַבְּלִים	מְתַבְּלוֹת
future	first person	אֲתַבֵּל		נְתַבֵּל
	second person	תְּתַבֵּל	תְּתַבְּלִי	תְּתַבְּלוּ	תְּתַבֵּלְנָה ²
	third person	יְתַבֵּל	תְּתַבֵּל	יְתַבְּלוּ	תְּתַבֵּלְנָה ²
imperative	second person	תַּבֵּל	תַּבְּלִי	תַּבְּלוּ	תַּבֵּלְנָה ²
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.