Definify.com

Definition 2024

שְׂרַף • ‎(sraf)

Root
שׂ־ר־ף

שָׂרַף • ‎(saráf) ‎(pa'al construction, future ישרוף \ יִשְׂרֹף, passive counterpart נִשְׂרַף)

burn, fire
שָׂרַפְתִּי אֶת הַפֶּה.‎ ― saráfti et hapé. ― I burned my mouth.
(colloquial) use up, waste

Conjugation of שָׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לשרוף \ לִשְׂרֹף
past	first person	שָׂרַפְתִּי		שָׂרַפְנוּ
	second person	שָׂרַפְתָּ	שָׂרַפְתְּ	שְׂרַפְתֶּם ¹	שְׂרַפְתֶּן ¹, ²
	third person	שָׂרַף	שָׂרְפָה	שָׂרְפוּ
present	all persons	שׂוֹרֵף	שׂוֹרֶפֶת	שׂוֹרְפִים	שׂוֹרְפוֹת
future	first person	אשרוף \ אֶשְׂרֹף		נשרוף \ נִשְׂרֹף
	second person	תשרוף \ תִּשְׂרֹף	תִּשְׂרְפִי	תִּשְׂרְפוּ	תשרופנה \ תִּשְׂרֹפְנָה ³
	third person	ישרוף \ יִשְׂרֹף	תשרוף \ תִּשְׂרֹף	יִשְׂרְפוּ	תשרופנה \ תִּשְׂרֹפְנָה ³
imperative	second person	שרוף \ שְׂרֹף	שִׂרְפִי	שִׂרְפוּ	שרופנה \ שְׂרֹפְנָה ³
notes		Pronounced שָׂרַפְתֶּם/ן in modern informal Hebrew Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

שָׂרָף • ‎(saráf) m ‎(plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־, plural construct שַׂרְפֵי־)

שְׂרָף • ‎(sráf) m ‎(plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־)