Definify.com

Definition 2025

שוטט

שוטט

Hebrew

Root
שׁ־ו־ט

Verb

שׁוֹטֵט • ‎(shotet) ‎(pi'el construction)

to wander around, to go stray

Conjugation

Conjugation of שׁוֹטֵט (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לְשׁוֹטֵט
past	first person	שׁוֹטַטְתִּי		שׁוֹטַטְנוּ
	second person	שׁוֹטַטְתָּ	שׁוֹטַטְתְּ	שׁוֹטַטְתֶּם	שׁוֹטַטְתֶּן ¹
	third person	שׁוֹטֵט	שׁוֹטְטָה	שׁוֹטְטוּ
present	all persons	מְשׁוֹטֵט	מְשׁוֹטֶטֶת	מְשׁוֹטְטִים	מְשׁוֹטְטוֹת
future	first person	אֲשׁוֹטֵט		נְשׁוֹטֵט
	second person	תְּשׁוֹטֵט	תְּשׁוֹטְטִי	תְּשׁוֹטְטוּ	תְּשׁוֹטֵטְנָה ²
	third person	יְשׁוֹטֵט	תְּשׁוֹטֵט	יְשׁוֹטְטוּ	תְּשׁוֹטֵטְנָה ²
imperative	second person	שׁוֹטֵט	שׁוֹטְטִי	שׁוֹטְטוּ	שׁוֹטֵטְנָה ²
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.