Definify.com

Definition 2024

פנה

פנה

Hebrew

Verb

פָּנָה • ‎(paná) ‎(pa'al construction, infinitive לִפְנוֹת, present פּוֹנֶה, future יִפְנֶה, imperative פְּנֵה, passive participle פָּנוּי)

to face
to turn
הַמְשֵׁךְ 750 מֶטֶר וּלְאַחַר מִכֵּן פְּנֵה יָמִינָה.‎

hamshékh 750 méter ul'akhár mikén p'né yamína.

Continue 750 meters, then turn right.
to address, speak to

Conjugation

Conjugation of פָּנָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִפְנוֹת action noun: פְּנִיָּה passive participle: פָּנוּי
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	פָּנִיתִי		פָּנִינוּ
	second	פָּנִיתָ	פָּנִית	פְּנִיתֶם¹	פְּנִיתֶן¹
	third	פָּנָה	פָּנְתָה	פָּנוּ
present		פּוֹנֶה	פּוֹנָה	פּוֹנִים	פּוֹנוֹת
future	first	אֶפְנֶה		נִפְנֶה
	second	תִּפְנֶה	תִּפְנִי	תִּפְנוּ	תִּפְנֶינָה²
	third	יִפְנֶה	תִּפְנֶה	יִפְנוּ	תִּפְנֶינָה²
imperative		פְּנֵה	פְּנִי	פְּנוּ	פְּנֶינָה²
notes		Pronounced פָּנִיתֶם and פָּנִיתֶן in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

See also

הֵימִין ‎(heimín), הִשְׂמִיל ‎(hismíl)