Definify.com
Definition 2024
הימין
הימין
Hebrew
| Root |
|---|
| י־מ־ן |
Verb
הֵימִין • (heimín) (hif'il construction)
Conjugation
Conjugation of הֵימִין (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵימַנְתִּי | הֵימַנּוּ | ||
| second | הֵימַנְתָּ | הֵימַנְתְּ | הֵימַנְתֶּם | הֵימַנְתֶּן | |
| third | הֵימִין | הֵימִינָה | הֵימִינוּ | ||
| present | מֵימִין | מֵימִינָה | מֵימִינִים | מֵימִינוֹת | |
| future | first | אֵימִין | נֵימִין | ||
| second | תֵּימִין | תֵּימִינִי | תֵּימִינוּ | תֵּימֵנָּה1 | |
| third | יֵימִין | תֵּימִין | יֵימִינוּ | תֵּימֵנָּה1 | |
| imperative | הֵימֵן | הֵימִינִי | הֵימִינוּ | הֵימֵנָּה1 | |
| notes |
|
||||
References
- “H3231”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979