Hebrew

Noun

פִּין • ‎(pin) m ‎(plural indefinite פִּינִים)

1. (anatomy) ****

   הוא רוצה לגעת לי בפין.‎

   Hu rotse laga'at li bapin.

   He wants to touch my ****

See also

• בולבול
• זַיִן
• זֶרֶג
• כלי
• עֲטָרָה, עטרת הפין
• שטרונגול
• שְׁמוֹק

Anagrams

• יפן

Ladino

Etymology

From Latin fīnis.

Noun

פין f ‎(Hebrew spelling, Latin spelling fin)

1. end