Definify.com

Definition 2024


נתן

נתן

Hebrew

Root
נ־ת־ן

Verb

נָתַן (natán) (pa'al construction, infinitive לָתֵת, future ייתן \ יִתֵּן, imperative תֵּן, passive counterpart ניתן \ נִתַּן)

  1. to give
    • Genesis 29:19, with translation of the Jewish Publication Society:
      וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי׃
      vayómer laván tóv tití 'otáh lákh mitití 'otáh l'ísh 'akhér sh'vá 'imadí.
      wayyṓmer lāḇān ṭōḇ tittī ʾōṯāh lāḵ mittittī ʾōṯāh ləʾīš ʾaḥēr šəḇā ʿimmāḏī.
      And Laban said: ‘It is better that I give her to thee, than that I should give her to another man; abide with me.’
    • Deuteronomy 11:21
      לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃
  2. to allow, permit, let
    • Exodus 3:19, with translation of the English Standard Version:
      וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה׃
      But I know that the king of Egypt will not let you go unless compelled by a mighty hand.
    • בעז בנאי, קצב ברגליים
      אני לי יכול לתת לה לחכות
  3. (archaic) to put, place
  4. (archaic, Biblical Hebrew) to turn into
    • Exodus 28:24, with translation of the New International Version:
      יִתֵּן יְהוָה אֶת־מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן־הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ׃
      The LORD will turn the rain of your country into dust and powder; it will come down from the skies until you are destroyed.

Conjugation

Proper noun

נָתָן (natán) m

  1. Nathan (biblical prophet)
  2. A male given name, equivalent to English Nathan or Natan.

References


Yiddish

Etymology

From Hebrew נָתָן.

Proper noun

נתן (nosn) m

  1. Nathan (biblical prophet)
  2. A male given name: Nathan