Definify.com
Definition 2024
מילא
מילא
Hebrew
Verb
מילא \ מִלֵּא • (milé) (pi'el construction, passive counterpart מולא \ מֻלָּא)
- (transitive) To fill (something) up, to make (something) full.
- יוני כלוך, עמוק בתוך הים
- גלים גלים, יעלו על הגגות והבתים, יְמַלְּאוּ את הרחוב נהר גדול, וזה הכל
- יוני כלוך, עמוק בתוך הים
Conjugation
Conjugation of מילא \ מִלֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | מילאתי \ מִלֵּאתִי | מילאנו \ מִלֵּאנוּ | ||
| second | מילאת \ מִלֵּאתָ | מילאת \ מִלֵּאת | מילאתם \ מִלֵּאתֶם | מילאתן \ מִלֵּאתֶן | |
| third | מילא \ מִלֵּא | מילאה \ מִלְּאָה | מילאו \ מִלְּאוּ | ||
| present | מְמַלֵּא | מְמַלֵּאת | מְמַלְּאִים | מְמַלְּאוֹת | |
| future | first | אֲמַלֵּא | נְמַלֵּא | ||
| second | תְּמַלֵּא | תְּמַלְּאִי | תְּמַלְּאוּ | תְּמַלֶּאנָה1 | |
| third | יְמַלֵּא | תְּמַלֵּא | יְמַלְּאוּ | תְּמַלֶּאנָה1 | |
| imperative | מַלֵּא | מַלְּאִי | מַלְּאוּ | מַלֶּאנָה1 | |
| notes |
|
||||
Etymology 2
Interjection
מֵילָא • (meilá)
Derived terms
- בְּמֵילָא (b'meilá)