Definify.com
Definition 2024
התרגל
התרגל
Hebrew
Verb
הִתְרַגֵּל • (hitragel) (hitpa'el construction)
- to get used to, to become accustomed to
Conjugation
Conjugation of הִתְרַגֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | הִתְרַגַּלְתִּי | הִתְרַגַּלְנוּ | ||
| second person | הִתְרַגַּלְתָּ | הִתְרַגַּלְתְּ | הִתְרַגַּלְתֶּם | הִתְרַגַּלְתֶּן 1 | |
| third person | הִתְרַגֵּל | הִתְרַגְּלָה | הִתְרַגְּלוּ | ||
| present | all persons | מִתְרַגֵּל | מִתְרַגֶּלֶת | מִתְרַגְּלִים | מִתְרַגְּלוֹת |
| future | first person | אֶתְרַגֵּל | נִתְרַגֵּל | ||
| second person | תִּתְרַגֵּל | תִּתְרַגְּלִי | תִּתְרַגְּלוּ | תִּתְרַגֵּלְנָה 2 | |
| third person | יִתְרַגֵּל | תִּתְרַגֵּל | יִתְרַגְּלוּ | תִּתְרַגֵּלְנָה 2 | |
| imperative | second person | הִתְרַגֵּל | הִתְרַגְּלִי | הִתְרַגְּלוּ | הִתְרַגֵּלְנָה 2 |
| notes |
|
||||