Definify.com
Definition 2024
התעלל
התעלל
Hebrew
Verb
הִתְעַלֵּל • (hitalél) (hitpa'el construction)
- to abuse (to hurt)
Conjugation
Conjugation of הִתְעַלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | הִתְעַלַּלְתִּי | הִתְעַלַּלְנוּ | ||
| second person | הִתְעַלַּלְתָּ | הִתְעַלַּלְתְּ | הִתְעַלַּלְתֶּם | הִתְעַלַּלְתֶּן 1 | |
| third person | הִתְעַלֵּל | הִתְעַלְּלָה | הִתְעַלְּלוּ | ||
| present | all persons | מִתְעַלֵּל | מִתְעַלֶּלֶת | מִתְעַלְּלִים | מִתְעַלְּלוֹת |
| future | first person | אֶתְעַלֵּל | נִתְעַלֵּל | ||
| second person | תִּתְעַלֵּל | תִּתְעַלְּלִי | תִּתְעַלְּלוּ | תִּתְעַלֵּלְנָה 2 | |
| third person | יִתְעַלֵּל | תִּתְעַלֵּל | יִתְעַלְּלוּ | תִּתְעַלֵּלְנָה 2 | |
| imperative | second person | הִתְעַלֵּל | הִתְעַלְּלִי | הִתְעַלְּלוּ | הִתְעַלֵּלְנָה 2 |
| notes |
|
||||