Definify.com

Definition 2024

התמכר

התמכר

Hebrew

Verb

הִתְמַכֵּר • ‎(hitmakér) ‎(hitpa'el construction)

To become addicted, to get hooked.
- 2011 January 24, Lili Siearadzki (לילי שרצקי),‎ “הצד המכוער של הסכין: התמכרה לניתוחים” (hatsád ham'kho'ár shél hasakín: hitmak'rá l'nitukhím, “The Dark Side of the Knife: [She] Became Addicted to Surgery”), on mako.

Conjugation

Conjugation of הִתְמַכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְמַכֵּר
past	first person	הִתְמַכַּרְתִּי		הִתְמַכַּרְנוּ
	second person	הִתְמַכַּרְתָּ	הִתְמַכַּרְתְּ	הִתְמַכַּרְתֶּם	הִתְמַכַּרְתֶּן ¹
	third person	הִתְמַכֵּר	הִתְמַכְּרָה	הִתְמַכְּרוּ
present	all persons	מִתְמַכֵּר	מִתְמַכֶּרֶת	מִתְמַכְּרִים	מִתְמַכְּרוֹת
future	first person	אֶתְמַכֵּר		נִתְמַכֵּר
	second person	תִּתְמַכֵּר	תִּתְמַכְּרִי	תִּתְמַכְּרוּ	תִּתְמַכֵּרְנָה ²
	third person	יִתְמַכֵּר	תִּתְמַכֵּר	יִתְמַכְּרוּ	תִּתְמַכֵּרְנָה ²
imperative	second person	הִתְמַכֵּר	הִתְמַכְּרִי	הִתְמַכְּרוּ	הִתְמַכֵּרְנָה ²
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.