Hebrew

Verb

אֵלֵךְ • ‎(eléch)

1. First-person singular future tense (prefix conjugation) of הָלַךְ ‎(halách).
   • Exodus 2:7, with translation of the King James Version:

     הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת‎

     haeléch v'karáti lách ishá menéket mín haivriyót

     Shall I go and call to thee a nurse of the Hebrew women

Anagrams

• אכל,‎ כלא