Hebrew

Noun

אומר \ אֹמֶר • ‎('ómer) m ‎(plural indefinite אֲמָרִים, plural construct אִמְרֵי־) [pattern: קֹטֶל]

1. (poetic) utterance, word, speech
   • Psalms 19:3–4

     יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם‎

     yom l'yom yabía ómer v'láyla l'láyla y'chave dáat en ómer v'en d'varím b'li nishmá kolám

     (please add an English translation of this usage example)

2. (poetic) decree, plan, promise

References

• “H562”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979

Verb

אוֹמֵר • ‎(omér)

1. Masculine singular present participle and present tense of אמר ‎(amár).

Anagrams

• אורם
• מאור
• מואר
• רומא

See also

• עומר