Aramaic

Noun

שום • ‎(šum)

1. Singular construct of שְׁמָא ‎(šəmā)

Hebrew

Etymology 1

See under שָׂם ‎(sám).

Verb

שׂוּם • ‎(sum) or שׂוֹם • ‎(som)

1. bare infinitive of שָׂם ‎(sam)
   • Jeremiah 42:15, with translation of the English Standard Version:

     אִם אַתֶּם שׂוֹם תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם

     im atém som t'simún p'nechém lavó mitsráyim

     If you set your faces to enter Egypt

   • Haggai 2:15, with Young's Literal Translation:

     מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל יהוה

     mitérem sum éven el éven b'hechál YHVH

     Before the laying of stone to stone in the temple of Jehovah

Etymology 2

From Aramaic שֻׁם ‎(šum), indefinite and construct form of שְׁמָא ‎(š'mā, “name”). The determiner is an extension of the noun.

Determiner

שׁוּם • ‎(shum)

1. Some, any; found chiefly in negative contexts, as well as questions and conditional constructs.

Derived terms

• בשום אופן ‎(b'shúm-ófen), בשום עניין ואופן ‎(b'shúm inyán va'ófen), בשום פנים ‎(b'shúm paním), בשום פנים ואופן ‎(b'shúm paním va'ófen)
• שום דבר ‎(shum davár)

Noun

שׁוּם • ‎(shum)

1. Name, sake, purpose, cause; found exclusively, or nearly so, in various fixed expressions.

Derived terms

• לְשׁוּם ‎(l'shúm)
• מִשּׁוּם ‎(mishúm), מִשּׁוּם מַה ‎(mishúm ma), מִשּׁוּם שֶׁ־ ‎(mishúm she-)
• עַל שׁוּם מַה ‎(al shum ma), עַל שׁוּם ‎(al shum)

Etymology 3

From Proto-Semitic *θūm-; cognate with Akkadian 𒋧 ‎(šūmū), Aramaic תּוּמָא ‎(tūmā), Arabic ثُوم ‎(ṯūm).

Noun

שׁוּם • ‎(shum) m

1. garlic

Anagrams

• שמו

References

• “שום” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שֹׁשָן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ ‎(ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), ISBN 965-17-0084-X, volume 3 of 3 (ק to ת), page 1339.