Definify.com

Definition 2024

ניצל

ניצל

Hebrew

Root
נ־צ־ל

Verb

ניצל \ נִצֵּל • ‎(nitsél) ‎(pi'el construction)

to utilize
to exploit, abuse

Conjugation

Conjugation of ניצל \ נִצֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְנַצֵּל action noun: ניצול \ נִצּוּל
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	ניצלתי \ נִצַּלְתִּי		ניצלנו \ נִצַּלְנוּ
	second	ניצלת \ נִצַּלְתָּ	ניצלת \ נִצַּלְתְּ	ניצלתם \ נִצַּלְתֶּם	ניצלתן \ נִצַּלְתֶּן
	third	ניצל \ נִצֵּל	ניצלה \ נִצְּלָה	ניצלו \ נִצְּלוּ
present		מְנַצֵּל	מְנַצֶּלֶת	מְנַצְּלִים	מְנַצְּלוֹת
future	first	אֲנַצֵּל		נְנַצֵּל
	second	תְּנַצֵּל	תְּנַצְּלִי	תְּנַצְּלוּ	תְּנַצֵּלְנָה¹
	third	יְנַצֵּל	תְּנַצֵּל	יְנַצְּלוּ	תְּנַצֵּלְנָה¹
imperative		נַצֵּל	נַצְּלִי	נַצְּלוּ	נַצֵּלְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

ניצל \ נִצַּל • ‎(nitsál) ‎(nif'al construction)

to be saved, rescued; to survive

Conjugation

Conjugation of ניצל \ נִצַּל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: להינצל \ לְהִנָּצֵל action noun: הינצלות \ הִנָּצְלוּת
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	ניצלתי \ נִצַּלְתִּי		ניצלנו \ נִצַּלְנוּ
	second	ניצלת \ נִצַּלְתָּ	ניצלת \ נִצַּלְתְּ	ניצלתם \ נִצַּלְתֶּם	ניצלתן \ נִצַּלְתֶּן
	third	ניצל \ נִצַּל	ניצלה \ נִצְּלָה	ניצלו \ נִצְּלוּ
present		ניצל \ נִצָּל	ניצלת \ נִצֶּלֶת	ניצלים \ נִצָּלִים	ניצלות \ נִצָּלוֹת
future	first	אֶנָּצֵל		נינצל \ נִנָּצֵל
	second	תינצל \ תִּנָּצֵל	תינצלי \ תִּנָּצְלִי	תינצלו \ תִּנָּצְלוּ	תינצלנה \ תִּנָּצֵלְנָה¹
	third	יינצל \ יִנָּצֵל	תינצל \ תִּנָּצֵל	יינצלו \ יִנָּצְלוּ	תינצלנה \ תִּנָּצֵלְנָה¹
imperative		הינצל \ הִנָּצֵל	הינצלי \ הִנָּצְלִי	הינצלו \ הִנָּצְלוּ	הינצלנה \ הִנָּצֵלְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.