Definify.com
Definition 2024
נבנה
נבנה
Hebrew
| Root |
|---|
| ב־נ־ה |
Verb
נִבְנָה • (nivná) (nif'al construction, infinitive להיבנות \ לְהִבָּנוֹת, active counterpart בָּנָה)
- to be built
Conjugation
Conjugation of נִבְנָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | נִבְנֵיתִי | נִבְנֵינוּ | ||
| second | נִבְנֵיתָ | נִבְנֵית | נִבְנֵיתֶם | נִבְנֵיתֶן | |
| third | נִבְנָה | נִבְנְתָה | נִבְנוּ | ||
| present | נִבְנֶה | נִבְנֵית | נִבְנִים | נִבְנוֹת | |
| future | first | אֶבָּנֶה | ניבנה \ נִבָּנֶה | ||
| second | תיבנה \ תִּבָּנֶה | תיבני \ תִּבָּנִי | תיבנו \ תִּבָּנוּ | תיבנינה \ תִּבָּנֶינָה1 | |
| third | ייבנה \ יִבָּנֶה | תיבנה \ תִּבָּנֶה | ייבנו \ יִבָּנוּ | תיבנינה \ תִּבָּנֶינָה1 | |
| imperative | היבנה \ הִבָּנֵה | היבני \ הִבָּנִי | היבנו \ הִבָּנוּ | היבנינה \ הִבָּנֶינָה1 | |
| notes |
|
||||