Hebrew

Adjective

מַקְבִּיל • ‎(makbíl) ‎(feminine מקבילה, masculine plural מקבילים, feminine plural מקבילות)

1. Parallel (to): having the same direction (as).

Noun

מַקְבִּיל • ‎(makbíl) m ‎(plural indefinite מקבילים, singular construct מקביל־, plural construct מקבילי־)

1. A parallel, a parallel line.
2. A counterpart.
   • “הנשיא הטורקי נענה להזמנה לבקר בישראל”

     הנשיא הישראלי העניק את ההזמנה למקבילו הטורקי במהלך פגישה אישית […] — The Israeli president granted the invitation to his Turkish counterpart in the course of a personal meeting […]

Verb

מַקְבִּיל • ‎(makbíl)

1. Masculine singular present participle and present tense of הקביל ‎(hikbíl).