Definify.com

Definition 2024

חנק

חנק

Aramaic

Verb

חנק • ‎(transliteration needed)

to choke, to suffocate
to hang, to strangle
to drown

Hebrew

Root
ח־נ־ק

Verb

חָנַק • ‎(khanák) ‎(pa'al construction, passive counterpart נֶחְנַק)

(transitive) To suffocate or asphyxiate (a person or animal); to choke, drown, or smother.

Conjugation

Conjugation of חָנַק (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לחנוק \ לַחֲנֹק action noun: חֲנִיקָה passive participle: חָנוּק
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חָנַקְתִּי		חָנַקְנוּ
	second	חָנַקְתָּ	חָנַקְתְּ	חֲנַקְתֶּם¹	חֲנַקְתֶּן¹
	third	חָנַק	חָנְקָה	חָנְקוּ
present		חוֹנֵק	חוֹנֶקֶת	חוֹנְקִים	חוֹנְקוֹת
future	first	אחנוק \ אֶחֱנֹק		נחנוק \ נַחֲנֹק
	second	תחנוק \ תַּחֲנֹק	תַּחַנְקִי	תַּחַנְקוּ	תחנוקנה \ תַּחֲנֹקְנָה²
	third	יחנוק \ יַחֲנֹק	תחנוק \ תַּחֲנֹק	יַחַנְקוּ	תחנוקנה \ תַּחֲנֹקְנָה²
imperative		חנוק \ חֲנֹק	חִנְקִי	חִנְקוּ	חנוקנה \ חֲנֹקְנָה²
notes		Pronounced חָנַקְתֶּם and חָנַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.