Definify.com
Definition 2024
זרח
זרח
Hebrew
| Root |
|---|
| ז־ר־ח |
Verb
זָרַח • (zarách) (pa'al construction) (intransitive)
- to shine (emit light)
- 12th century, Maimonides, Mishneh Torah, הלכות שגגות chapter 14:
- הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת לְפִי שֶׁנִּתְכַּסֵּית הַחַמָּה וְדִמּוּ שֶׁשָּׁקְעָה וְלַסּוֹף זָרְחָה הַחַמָּה אֵין זוֹ הוֹרָיָה אֶלָּא טָעוּת
- horú beit dín sheyatsá hashabát l'fí shenitkasét hakhamá v'dimú sheshak'á v'lasóf zar'khá hakhamá 'éin zó horayá ela ta'út
- [If] the court ruled that the Sabbath had ended because the sun was covered and they thought it had sunk, and in the end the sun shone, this is not a ruling, but an error.
- הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁיָּצָא הַשַּׁבָּת לְפִי שֶׁנִּתְכַּסֵּית הַחַמָּה וְדִמּוּ שֶׁשָּׁקְעָה וְלַסּוֹף זָרְחָה הַחַמָּה אֵין זוֹ הוֹרָיָה אֶלָּא טָעוּת
- 12th century, Maimonides, Mishneh Torah, הלכות שגגות chapter 14:
Conjugation
Conjugation of זָרַח (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | זָרַחְתִּי | זָרַחְנוּ | ||
| second | זָרַחְתָּ | זָרַחְתְּ | זְרַחְתֶּם1 | זְרַחְתֶּן1 | |
| third | זָרַח | זָרְחָה | זָרְחוּ | ||
| present | זוֹרֵחַ | זוֹרַחַת | זוֹרְחִים | זוֹרְחוֹת | |
| future | first | אֶזְרַח | נִזְרַח | ||
| second | תִּזְרַח | תִּזְרְחִי | תִּזְרְחוּ | תִּזְרַחְנָה2 | |
| third | יִזְרַח | תִּזְרַח | יִזְרְחוּ | תִּזְרַחְנָה2 | |
| imperative | זְרַח | זִרְחִי | זִרְחוּ | זְרַחְנָה2 | |
| notes |
|
||||
Proper noun
זֶרַח • (zérakh) m [pattern: קֶטֶל]
- A male given name
External links
-
זרח on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia he