Definify.com
Definition 2024
התכונן
התכונן
Hebrew
| Root |
|---|
| כ־ו־ן |
Verb
הִתְכּוֹנֵן • (hitkonén) (hitpa'el construction)
Conjugation
Conjugation of הִתְכּוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִתְכּוֹנַנְתִּי | הִתְכּוֹנַנּוּ | ||
| second | הִתְכּוֹנַנְתָּ | הִתְכּוֹנַנְתְּ | הִתְכּוֹנַנְתֶּם | הִתְכּוֹנַנְתֶּן | |
| third | הִתְכּוֹנֵן | הִתְכּוֹנְנָה | הִתְכּוֹנְנוּ | ||
| present | מִתְכּוֹנֵן | מִתְכּוֹנֶנֶת | מִתְכּוֹנְנִים | מִתְכּוֹנְנוֹת | |
| future | first | אֶתְכּוֹנֵן | נִתְכּוֹנֵן | ||
| second | תִּתְכּוֹנֵן | תִּתְכּוֹנְנִי | תִּתְכּוֹנְנוּ | תִּתְכּוֹנֵנָּה1 | |
| third | יִתְכּוֹנֵן | תִּתְכּוֹנֵן | יִתְכּוֹנְנוּ | תִּתְכּוֹנֵנָּה1 | |
| imperative | הִתְכּוֹנֵן | הִתְכּוֹנְנִי | הִתְכּוֹנְנוּ | הִתְכּוֹנֵנָּה1 | |
| notes |
|
||||