Definify.com
Definition 2024
הקריא
הקריא
Hebrew
| Root |
|---|
| ק־ר־א |
Verb
הִקְרִיא • (hikrí) (hif'il construction)
- to read aloud; to recite
- אפרת גוש, קופסה ביום
- והתנ״ך שלי זרוק על הרצפה
- כי אין תמונות בפנים.
- אתה היית מקריא לי כל פעם פרק,
- קצת לפני שהלכנו לישון.
- אפרת גוש, קופסה ביום
Conjugation
Conjugation of הִקְרִיא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִקְרֵאתִי | הִקְרֵאנוּ | ||
| second | הִקְרֵאתָ | הִקְרֵאת | הִקְרֵאתֶם | הִקְרֵאתֶן | |
| third | הִקְרִיא | הִקְרִיאָה | הִקְרִיאוּ | ||
| present | מַקְרִיא | מַקְרִיאָה | מַקְרִיאִים | מַקְרִיאוֹת | |
| future | first | אַקְרִיא | נַקְרִיא | ||
| second | תַּקְרִיא | תַּקְרִיאִי | תַּקְרִיאוּ | תַּקְרֶאנָה1 | |
| third | יַקְרִיא | תַּקְרִיא | יַקְרִיאוּ | תַּקְרֶאנָה1 | |
| imperative | הַקְרֵא | הַקְרִיאִי | הַקְרִיאוּ | הַקְרֶאנָה1 | |
| notes |
|
||||