Definify.com
Definition 2024
הושיב
הושיב
Hebrew
| Root |
|---|
| י־שׁ־ב |
Verb
הוֹשִׁיב • (hoshív) (hif'il construction)
- to seat
Conjugation
Conjugation of הוֹשִׁיב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוֹשַׁבְתִּי | הוֹשַׁבְנוּ | ||
| second | הוֹשַׁבְתָּ | הוֹשַׁבְתְּ | הוֹשַׁבְתֶּם | הוֹשַׁבְתֶּן | |
| third | הוֹשִׁיב | הוֹשִׁיבָה | הוֹשִׁיבוּ | ||
| present | מוֹשִׁיב | מוֹשִׁיבָה | מוֹשִׁיבִים | מוֹשִׁיבוֹת | |
| future | first | אוֹשִׁיב | נוֹשִׁיב | ||
| second | תּוֹשִׁיב | תּוֹשִׁיבִי | תּוֹשִׁיבוּ | תּוֹשֵׁבְנָה1 | |
| third | יוֹשִׁיב | תּוֹשִׁיב | יוֹשִׁיבוּ | תּוֹשֵׁבְנָה1 | |
| imperative | הוֹשֵׁב | הוֹשִׁיבִי | הוֹשִׁיבוּ | הוֹשֵׁבְנָה1 | |
| notes |
|
||||