Definify.com

Definition 2024


דיו

דיו

Hebrew

Noun

דְּיוֹ (d'yo) m f (plural indefinite דְּיוֹאוֹת, singular construct דְּיוֹ־, plural construct דְּיוֹאֵי־)

  1. ink (fluid for writing)
    • Jeremiah 36:18, with translation of the Jewish Publication Society:
      וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ׃
      vayómer lahém barúkh mipív yikrá 'eláy 'ét kol-had'varím ha'éle va'aní kotév 'al-haséfer bad'yó.
      wayyṓmer lāhem bārūḵ mippīw yiqrā ʾēlay ʾēṯ kol-haddəḇārīm hāʾḗlle waʾănī kōṯēḇ ʿal-hassḗp̄er baddəyō.
      Then Baruch answered them: ‘He pronounced all these words unto me with his mouth, and I wrote them with ink in the book.’
Derived terms
  • מַדְפֶּסֶת הַזְרָקַת דְּיוֹ f (madpéset hazrakat dyo)
  • מַחְסָנִית דְּיוֹ f (makhsanít dyo)
  • סֶרֶט דְּיוֹ f (séret dyo)
References
  • דיו” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language.

External links

Etymology 2

Pronunciation

Interjection

דִּיוֹ (díyo)

  1. giddyup (directed at a horse)

Ladino

Etymology

Cognate to Spanish Dios; the final S was removed by folk etymology, to emphasise the oneness of God. From Latin deus, from Proto-Indo-European *deywós.

Noun

דיו m (Hebrew spelling, Latin spelling Dyo)

  1. God
    • Ein Keloheinu:
      בנדיגֿו מואישטרו דיו, בנדיגֿו מואישטרו שינייור, בנדיגֿו מואישטרו ריאי, בנדיגֿו מואישטרו שלבדור - Bendicho muestro Dyo, bendicho muestro Senyor, bendicho muestro Rey, bendicho muestro Salvador.
      Blessed be our God, Blessed be our Lord, Blessed be our King, Blessed be our Saviour.