Hebrew

Noun

בָּרָד • ‎(barád) m ‎(plural indefinite בְּרָדִים, singular construct בְּרַד־, plural construct ברדי־)

1. (countable and uncountable) hail
   • c. 1055 – 1138, Moses ibn Ezra, רעי שתו עמי עלי ארץ

     רֵעַי שְׁתוּ עִמִּי עֲלֵי-אֶרֶץ \ גֻּשְׁמַהּ וְעַל-יַעַר אֲשֶׁר בָּרָד ⁋ יַיִן כְּמוֹ-אֹדֶם בְּכוֹס שֹׁהַם \ אוֹ אֵשׁ מְלֻקָּחָה בְּתוֹךְ בָּרָד.‎

     (please add an English translation of this usage example)

   ברד ירד בדרום ספרד.‎ ― barád yarád bid'róm s'farád. ― Hail came down in the south of Spain.

2. a snow cone

Hypernyms

• גֶּשֶׁם ‎(géshem), מָטָר ‎(matár), שֶׁלֶג ‎(shéleg)

Holonyms

• מִשְׁקָע

References

• “H1259”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979

External links

• ברד on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he