Hebrew

Noun

אַשְׁמָה • ‎(ashmá) f ‎(plural indefinite אֲשָׁמוֹת, singular construct אשמת־, plural construct אשמות־) [pattern: קַטְלָה]

1. blame; fault

   זה לא אשמתי שאין לך מספיק‎

   ze lo ashmáti she'éin lekhá maspík.

   It's not my fault you don't have enough.